בזמן המלחמה השתתפתי בשתי חתונות של בנים של חברים. אל הראשונה הגעתי כשאחד מבניי היה בחאן יונס. החתונה השנייה התרחשה חודשיים לאחר מכן – כאשר הבן, אשתו, אחיו ואחותו המילואימניקים שוחררו מצו 8. בחתונה הראשונה נכחתי בגופי, אבל דאגה עטפה את כל ישותי והדמעות לא הפסיקו לזלוג. לא הצלחתי לשמוח ובקושי רקדתי. בשנייה התערבו זה … המשך לקרוא "אם אשכחך ירושלים" בימי מלחמה